פסק-דין בתיק ת"א 7879-04-09

בפני תביעה שטרית שהגישה התובעת כנגד שלושת הנתבעים וזאת בהתבסס על 18 שיקים, על סך כולל של 105,000 ש"ח (קרן) שנמשכו מחשבונה של הנתבעת מס' 3 (להלן: "חברת דלתות") לפקודת הנתבע 1 (להלן: "מוחסן") אשר לטענת התובעת הסב אותם לטובתה, ואילו הנתבע מס' 2 (להלן: "מחאמיד") ערב להתחייבות חברת דלתות על פי השיקים מכח כתב ערבות שנחתם על ידו ואשר הוגש לתיק בית המשפט וסומן במ/2. 

לאחר שניתנה רשות לנתבעים להתגונן כנגד התביעה, הגישו הנתבעים 2 ו-3 הודעת צד ג' כנגד הצדדים השלישיים ואשר בה טענו כי ככל שיחויבו לשלם לתובעת את סכום השטרות, הרי שעל הצדדים השלישיים, שהם מוחסן ואשתו, להשיב למודיעים כל סכום שישולם על ידם מאחר והם נתנו למוחסן הלוואה לצורך פרעון חוב שלו כלפי התובעת, ולפיכך הוא ואשתו חייבים בהחזר סכום ההלוואה.

כל אחד מהנתבעים מעלה טענות הגנה שונות ביחס לתביעת התובעת כדלקמן:

1.    לטענת מוחסן, הוא אינו חתום על גב השיקים נשוא התביעה וכפי שפרט בתצהיר העדות הראשית שהגיש מספר ימים לפני הדיון בפני, טען כי אין בינו לבין התובעת כל יריבות משפטית, הוא לא רכש ממנה את הסחורה שעבורה ניתנו השיקים נשוא התביעה והוא לא התחייב כלפי התובעת לשלם סכום כלשהו מכח השיקים ואף לא ערב להתחייבות חברת דלתות על פי השיקים. מוחסן מוסיף ומכחיש את מסירת השיקים על ידו וטוען בתצהירו כי לא היה מעולם בעלים או בעל מניות או מנהל של חברת דלתות אלא רק נהג כקבלן משנה להרכיב עבורה דלתות במקומות שונים.

2.    מחאמיד, שהגיש תצהיר עדות ראשית גם בשם חברת דלתות, טען בתצהירו כי מי שמשך את השיקים נשוא התביעה הינו מוחסן שהיה שותף עימו בחברת דלתות וכי שיקים אלו נמסרו לתובעת לכיסוי חוב של מוחסן. מחאמיד טוען בתצהירו כי הוא אינו חתום על השיקים וכי אלו נמשכו על ידי מוחסן מחברת דלתות לצורך כיסוי חובו האישי, תוך ניצול מעמדו בחברה. מחאמיד מוסיף וטוען כי הוא  אמנם ערב לחובותיה של חברת דלתות כלפי התובעת אולם ערבות זו  אינה קשורה לשיקים נשוא התביעה שכן, אלו נמסרו לכיסוי חובו של מוחסן כלפי התובעת, והוא לא ערב לחוב זה.

3.    התובעת הגישה מטעמה תצהיר של מר סלימאן חביש, המשמש כמנהל התובעת, ואשר ממנו עולה כי השיקים נשוא התביעה, נמסרו לתובעת לצורך סילוק חובו של מוחסן כלפיה, חוב אשר נוצר כתוצאה מהזמנות שבוצעו על ידו במסגרת עסק שניהל בשם "כספת ובריח" (להלן: "חוב העסק"). בהתאם לגרסת מר חביש, בשלב מסוים פנה אליו הנתבע וביקש לחדש את ההתקשרות בין הצדדים על אף קיומו של חוב העסק, כך שחברת דלתות, בה הוא נכנס כשותף עם מחאמיד, תשלם את חובו בפריסת תשלומים של 6,000 ש"ח לחודש, סכום אשר שיקף, לטענת חביש את גובה השתכרותו הצפויה של מוחסן בחברת דלתות. כמו כן הוסכם כי התשלום יבוצע על ידי חברת דלתות כאשר מוחסן ומחאמיד יערבו לביצוע התשלום.

       בהתאם להסכמה זו, הגיעו מוחסן ומחאמיד למשרדי התובעת ומסרו את השיקים נשוא התביעה, כאשר מנהלת החשבונות ביקשה ממוחסן ומחאמיד לחתום על השיקים וכן על כתבי ערבות וכך נעשה, בנוכחותו של חביש.

4.    יצויין כי התובעת הציגה שני כתבי ערבות: האחד - חתום על ידי מחאמיד כערב להתחייבויות חברת דלתות (במ/2) ואילו השני - חתום על ידי מוחסן כערב להתחייבויות העסק "כספת ובריח" (במ/1). חרף התנגדות ב"כ מוחסן להצגת כתב הערבות במ/1, מאחר ולא בוססה עליו עילת תביעה כנגד מוחסן והוא לא צורף לבקשת ביצוע השטרות, התרתי את הגשת המסמך ואני רואה בו ראיה לכך שהמסמך אכן נחתם כטענת התובעת. נכונה טענת ב"כ מוחסן כי אין כתב הערבות במ/1 מבסס עילת תביעה כנגד מרשו, שכן התביעה כנגד מוחסן הינה תביעה שטרית בלבד, על סמך חתימת ההיסב על השיקים (שנמשכו על ידי חברת דלתות) ומשכך אין לכתב הערבות רלבנטיות לעצם עילת התביעה. אולם אין בכך לשלול את הרלבנטיות מבחינת גירסאות הצדדים באשר לנסיבות עריכת וחתימת השיקים, ולצורך זה התרתי את הגשתו על ידי התובעת.

5.    במהלך הדיון בפני, נשמעו עדויותיהם של חביש, מחאמיד ומוחסן אשר נחקר גם במסגרת הדיון בהתנגדות בפני הרשם ביום 13.9.09. קודם להכרעה בטענות הצדדים אתיחס בקצרה למהימנות העדויות בפני, שהינה בעלת משמעות רבה לצורך בחינת טענותיהם.

6.   באשר למר חביש - מצאתי את עדותו מהימנה. אמנם, הוא לא יכול היה להשיב לחלק מהשאלות שהופנו אליו ביחס למועד שבו נפגש עם מוחסן ומחאמיד כאמור בסעיף 6 לתצהירו ואף לא יכול היה לתת פרטים באשר להתראות שנשלחו, באם נשלחו, למוחסן אולם גרסתו באשר לסיבה למתן השיקים והנסיבות שבהן ניתנו, נמצאה על ידי כמהימנה והיא עולה בקנה אחד עם המסמכים שהוצגו בפני, קרי, סדרת השיקים וכתבי הערבות (במ/1 ובמ/2).

מעבר להתרשמותי מעדותו של מר חביש, אשר עוררה את אמוני, למעשה עדותו נתמכת בחלקים גדולים בעדויות של מוחסן ומחאמיד בפני, כפי שאפרט בהמשך.

7.   אסייג כבר עתה, את דברי אלו במעט, שכן עיון בשיקים ובקבלות שצרף חביש לתצהירו מעלה כי השיקים נשוא התביעה לא נמסרו כולם באותו המועד אלא בהזדמנויות שונות, כפי שהדבר עולה מהקבלות שהוצגו. עוד יש לציין כי 18 השיקים הכלולים בתביעה הינם רק אותם שיקים מתוך סדרות הכוללות 30 שיקים בסה"כ (כעולה מהקבלות שצורפו) אשר לא נפרעו. דהיינו, ש-12 שיקים נוספים שנמשכו מחשבונה של חברת דלתות כן נפרעו.

עוד יש לציין כי מתוך 18 השיקים הכלולים בתביעה, 15 מהם חתומים בגב השיק בחתימה הנחזית להיות דומה לחתימת מוחסן (לכך עוד אחזור בהמשך) ואילו 3 מהם (שמספריהם 210, 211 ו-214 והם שלושת השיקים מתוך קבלה  7655 שלא נפרעו) אינם נושאים חתימה כזו בגב השיק, אלא נרשם במילים על גב השיק "זיאד מוחסן".

8.   באשר לעדות מוחסן -  עדות זו הותירה בי רושם בלתי מהימן לחלוטין וניכר היה כי בניסיונו "להרחיק עצמו" מהשיקים ומקשר לחברת דלתות, לא היסס לשנות גרסאותיו. כך למשל בניגוד לאמור בתצהיריו הרי שבמהלך עדותו הודה כי היה שותף בחברת דלתות (לגרסתו לתקופה קצרה). יתרה מכך, בעוד שבדיון בפני טען כי לא עבד כשכיר בחברת דלתות אלא היה שותף חודשיים-שלושה ולאחר מכן המשיך לעבוד כמתקין כנגד הוצאת חשבוניות (עמ' 7 שורות 23-27) הרי שבעת חקירתו בפני הרשם, ציין כי קיבל מחברת דלתות משכורת (ראה עמ' 2 לדיון מיום 13.9.09). יצויין כי מוחסן לא הציג מסמכים כלשהם לתמוך באיזה מגרסאותיו, לא תלושי שכר ולא חשבוניות שהוציא לחברת דלתות.

כך גם בעוד שבתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר מיום 6.4.09, הכחיש מוחסן כל קשר עסקי עם התובעת (סעיף 8 ו-10 לתצהיר) הרי שבמהלך הדיון בפני הרשם ובעדותו בפני אישר כי אכן היתה התקשרות עסקית בינו לבין התובעת וכן אישר את העובדה כי הגיע עם מחאמיד לתובעת כאשר לטענתו, עשה כן על מנת להכיר בין התובעת לחברת דלתות. בעדותו גם אישר מוחסן כי במסגרת פעילותו בעסק "כספת ובריח", נוצר לו חוב כלפי התובעת, דבר התומך בגרסת חביש בדבר קיום חוב העסק. אולם, לטענתו, הוא פרע את חוב העסק קודם להגעתו עם מחאמיד אל התובעת. לטענת מוחסן הוא נתן לתובעת שיקים אחרים שלו לכיסוי שיקים שחזרו, אולם גם השיקים האחרים לא נפרעו, ולכן לטענתו, סוכם שהוא יפרע את חובו באמצעות מסירת שיקים של לקוחות ותשלום מזומן, וכך עשה. אלא שגירסתו זו של מוחסן מעבר להיותה בלתי מהימנה (עמ' 7 שורות 6-18) גם לא נתמכה בבדל ראיה כלשהי כגון קבלות המעידות על ביצוע התשלומים הנטענים לפרעון החוב.

בנוסף לאמור לעיל, אישר מוחסן בחקירתו כי נכנס לשותפות בחברת דלתות עם מחאמיד על רקע קשייו הכלכליים ומאחר ואחת מספקיות הדלתות (שריונית חוסם) סרבה להמשיך ולספק לו דלתות בשל קיומו של חוב כלפיה. מוחסן הוסיף ואישר כי באמצעות חברת דלתות, פרע את החוב לשריונית חוסם (עמ' 9 שורה 28 ואילך, עמ' 10 שורות 1-2), והדבר בהחלט מהווה חיזוק לטענת התובעת כי מוחסן ומחאמיד נקטו בדרך פעולה דומה כלפי התובעת.

9.   עדותו של חביש נתמכת בעדותו של מחאמיד אשר אישר כי הגיע עם מוחסן שותפו לחברת דלתות לתובעת וזאת לצורך הסדרת חוב של מוחסן כלפי התובעת. מחאמיד אישר כי הוסכם בינו לבין מוחסן כי השיקים של חברת דלתות, ירשמו לפקודת מוחסן והוא יסב אותם לתובעת. מחאמיד הוסיף וציין כי את הפריסה בסכומים של 6,000 ש"ח קבעו בהתאם ליכולתה של חברת דלתות לשלם בכל חודש.

אינני מתעלמת מהעובדה כי בין מוחסן למחאמיד נתגלע סכסוך, ככל הנראה על רקע הפעילות במסגרת חברת דלתות, כאשר מוחסן טוען מצד אחד כי בהסכמה בין הצדדים הוא הפסיק להיות שותף בחברה לאחר חודשיים שלושה, ומנגד טוען מחאמיד כי הוא המשיך להיות שותף לאורך כל תקופת הפעילות של החברה דהיינו מסוף שנת 2004 ועד שנת 2007.

אינני מתעלמת גם מהעובדה כי בעדותו של מחאמיד בפני, סתר גם הוא את האמור בתצהירו שכן במהלך העדות אישר כי חתימת המושך על גבי השיקים הינה חותמת החברה בצירוף חתימתו הוא וזאת בניגוד לאמור בסעיפים 6 ו-9 לתצהירו. כמו כן צודק ב"כ מוחסן כי העובדה שמחאמיד לא צרף לתצהירו מסמכים מהותיים אשר התברר במהלך חקירתו כי מצויים בידיו (כגון הסכם ההתקשרות בינו לבין מוחסן), יש בה להעיב על אמיתות גרסתו.